מגזין מליניאק מס. 1

במה מכבי יותר ישראלית מאלבה ברלין?

מה מוזר יותר: שמכבי ת"א הגיעה לליון עם שני הפסדים משלושת משחקיה הראשונים ביורוליג, או שקבוצה שכונתית-בינונית כ-וילרבאן ניצחה בשלושת המשחקים? "החבל על הצוואר", מונח שלקוח מלקסיקון "בית המוות" מימי ההגרלות לוליו השבדית, הוכנס העונה לשימוש מוקדם מהצפוי. רק מחזור מספר 4, וכבר הגב לקיר.

מול הכוכב האדום מכבי לא הייתה מנצחת גם אם המשחק היה נמשך עד הבוקר. מול וילרבאן הניצחון לא הוטל בספק לשנייה. בשלושת המשחקים הבאים ביד אליהו נוכל להבין אם המומנטום השתנה. האם שלב ההכנה הסתיים.

בקיץ התלבטו במכבי אם קינן אוונס או כריס ג'ונס ימלאו את תקן "השחקן שמתרוצץ ליד סקוטי וילבקין". אני אוהב את ג'ונס. לדעתי הוא קיבל מעט דקות בעונה שעברה, אבל אם ספרופולוס לא אוהב אותו ומרגיש מחויב לאוונס שהוא נלחם להביא, אז שיהיה אוונס, שפתח בחמישייה והוכיח שהוא מסוגל להוביל כדור ולאיים על הסל. האם עמדה מספר 1 נתפסה? לא יודע. מה שבטוח, ליפתח זיו, שחשב שיהפוך למנהיג במכבי ושיחק אתמול 6 שניות, יש הרבה חומר למחשבה.

יאניס ספרופולוס (או שמא ניקולה וויצ'יץ') החליט לחזק העונה את עמדה מספר 4 בשחקנים שמסוגלים לשחק גם בעמדה 3. זה נותן לו אפשרות לשחק בהרכב גבוה – נאנאלי, דריק ויליאמס וג'יילן ריינולדס, אבל כשספרופולוס צריך במגרש מישהו שהוא סומך עליו, הבאנקר הוא  אנג'לו קלויארו שמקבל בכל משחק 28 דקות!

כשהכסא מתנדנד מקצרים רוטציה. שלושת הישראלים – יפתח זיו, רומן סירקין וג'ון דיברתולומיאו שיחקו ביחד 6 שניות מתוך 200 דקות משחק.

מעניין אם מכבי תשחרר אותם לנבחרת בחלון המשחקים הקרוב.    

 

יש פיל בחדר.

הכדורסל שמשחקת הפועל ירושלים קשה לצפייה. הבעיה מתחילה בעמדת מספר 1 (אבל לא נגמרת שם). כבר במשחק הראשון בגביע ווינר הערכתי שסביב ויטן אובאסוהן יהיה קשה לבנות קבוצה, אבל אורן עמיאל הביא את הרכז מנימברוק, אז מי אני שאתווכח.

שחקנים כמו אובאסוהן, ולא חשוב כמה הם טובים, עדיף שישחקו בקבוצה היריבה. הם כאילו "לוקחים על עצמם את המשחק", אבל במובן הרע של המילה. אובאסוהן לא יכול לטעון שהוא מחזיק בכדור בלי סוף כי אין לו למי למסור. עמית גרשון הוא pure shooter, אדם אריאל מסוגל להוריד צרור שלשות (הבעיה שהוא מאבד את הביטחון אחרי שתי החטאות), ושון קילפטריק מסוגל לסדר לעצמו מצבי קליעה. בן אדם, תן להם את הכדור.

כשפליימייקר מפזר את המשחק במקום לרכז, המאמן בבעיה. להעלות את הכדור להתקפה יכול גם מחליף, אז עמיאל הקריב את הקליעה של גרשון בשביל שיוביל כדור, הזמין לחץ של מנרסה על כל המגרש והפסיד פעמיים: פעם אחת כש"גרשון הובלות" התבזבז בהובלת הכדור מעבר לקו מחצית המגרש, פעם שנייה כשירושלים הפסידו את עמית גרשון  כקלע. אם אדמס סיים את המשחק עם 24 נקודות, הבא אחריו גרשון עם 7 והיתר 6 ומטה, משהו עקום.

ירושלים החליפה את רוב הסגל בקיץ, לכן היה חשוב שתשמור כמה עוגנים להמשכיות. בלי להיכנס להיבט הכספי, נשגב מבינתי איך הם ויתרו על באנקר כמו סולימן בריימו, שנותן בכל ערב הגנה ומחויבות, מכיר את הליגה ובשלוש השנים האחרונות סיפק 15 נקודות, 6 ריבאונד, 1.5 חטיפות ו-1.5 אסיסטים למשחק.

לבנות סגל חדש עם אוריינטציה יותר הגנתית זה נכון, אבל מי שמעלה את ווילי וורקמן ואיתי שגב באותו הרכב מחזק אולי את ההגנה, אבל ירושלים מתקיפה שלושה נגד חמישה. כשאין איום בצבע ההגנה לוחצת עם שני שחקנים על אבאסוהן ואדמס שמחזיקים בכדור והבלגן חוגג.

למחזיקי הכדור אין למי למסור כי בירושלים שחקנים מתרשלים בפעולות פשוטות כמו חסימה. הם אולי נעים במגרש אבל בורחים ממגע פיזי עם ההגנה. כשאין חסימה טובה ההגנה לא צריכה לבצע חילוף, וכשאין חילוף שחקנים לא משתחררים לקליעה ולא נוצרים מיסמאצ'ים.

מנרסה משחקת בליגה של ברסה, ריאל מדריד ובסקוניה, אבל מאוד רחוקה מרמתן. קבוצה בינונית-מינוס ממש ניסתה להפסיד בכל דרך אפשרית, אבל לא היה מי שייקח את המתנות. לא מבין איך שחקנים מקצוענים מחטיאים שלוש מארבע זריקות עונשין בדקה האחרונה. מה הם עושים באימונים?

והס מלהזכיר את הפיל שמסתובב בחדר (ההלבשה), עודד קטש פנוי.

 

הכדורגל מבוסס על טיפשות ופחדנות. גם הכדורסל.

הספורט בכלל, והכדורגל בפרט, מבוססים על שתי תכונות אנושיות: טיפשות של שחקנים ופחדנות של מאמנים. קבוצות כדורגל לא לוחצות על רוב המגרש, כי צריך ביצים בשביל לקחת סיכון במשחק בו מובקעים רק שער או שניים, קשה לחזור מפיגור ולכן המטרה הראשונה היא לא לספוג. בכדורסל שם היתרון עובר מצד לצד עשרות פעמים, קל יותר לחזור מפיגור וקל יותר ללחוץ במגרש קטן.

קבוצות נחותות "מחזיקות כדור". משחקים לרוחב. מעבירים זמן. במקום לתקוף מחזירים כדורים לשוער. מאז שהתחילו למדוד "זמן החזקת כדור", תפקידו של השוער כשחקן שדה נוסף גדל והפרשנים מדגישים את "משחק הרגל".

אני מודה ששער שסופגת קבוצה שמחזירה כדורים לשוער כאסטרטגיה, מעורר בי שמחה. במצבים שאין ברירה אלא להחזיר כדור לשוער, אז אין ברירה. אבל קבוצה שיכולה ללכת קדימה ומשחקת לאחור כדי להעביר זמן, משחקת נגד רוח המשחק. שתפסיד גם אם קוראים לה נבחרת ישראל. כולם יודעים שנשחק על זמן, נעיף כדורים ונספוג בדקות האחרונות,  וזה מה שקורה.

לא צריך להמציא את הגלגל, אפשר לאמץ מהכדורסל את חוק מחצית המגרש. אם עברת את החצי, אין חזרה. חוק כזה  היה מעודד לחץ על חצי מגרש ופותח את המשחק. נכון שלשחקנים, במיוחד מבוגרים, יהיה קשה לעמוד בקצב, הפתרון:  שיוסיפו חילופים בלי לעצור את שטף המשחק. שחקנים שהוחלפו במחצית הראשונה, יוכלו לחזור לאחר ההפסקה לשחק במחצית השנייה.

למה שלאו מסי וכריסטיאנו רונלדו, לא יוכלו לשחק עוד שבע שנים פעמיים 25 דקות במשחק?

 

מי שזורע תיקו קוצר הפסד  

אי אפשר להגיד שנבחרת ישראל באה לגלזגו להוציא תיקו, אבל שום מאמן שפוי לא ייקח את הסיכון יכריז בראיון לפני המשחק שהולכים על ניצחון. המקסימום שאפשר לחלץ ממאמן או שחקן לפני משחק זה "נוציא תוצאה טובה".

כשאימנתי את נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי בצרפת 1984, שאלו אותי אם נגיע לאולימפיאדה בלוס אנג'לס. ברור שנגיע, יש שם קהילה ישראלית גדולה, תהיה חגיגה.

כמו כל נבחרות ישראל לדורותיהן, גם נבחרת 84' לא עלתה לטורניר האולימפי. סיימנו במקום השביעי באותו מספר נקודות כמו מקומות 6-8, מה שנחשב אז לכישלון אחרי המקום השני בטורינו 79' והחמישי באליפויות אירופה בברטיסלבה 81' ונאנט צרפת ב-83'.

ועדת בדיקה שהוקמה לחקירת האסון ישבה על המדוכה במשך שלושה חודשים במשרדי איגוד הכדורסל ברחוב מרמורק 10, ורון קופמן היה מתחבא בחדר המקרר ומשגר את פרוטוקול הדיון על פני עמודים שלמים ב"הארץ". הודיתי בכל האישומים שמיוחסים לי, סיימתי את עבודתי באיגוד הכדורסל, אבל את הלקח למדו מאמנים בכל ענפי הספורט: מי שמגביה את הרף נופל מגבוה. אל תתחייב לכלום ותכוון נמוך ל"תוצאה טובה", מנמוך אין נפילה, במקרה הטוב תפתיע.

לא מובן לי העניין הזה של תיקו. 22 שחקנים רצים שעה וחצי, הולכים הביתה ואף אחד לא יודע מי ניצח. תיקו זה ללוזרים. מי שמחכה לשריקת הסיום מהדקה ה-80 מפסיק לשחק ומפסיד בזמן פציעות.

מי שזורע תיקו קוצר הפסד.

 

נבחרת ישראל מוכשרת מסקוטלנד?

בשבוע שעבר ראיינו את אמיר שלח בתוכנית הספורט FM103. נבחרת ישראל מוכשרת יותר מנבחרת סקוטלנד, טען שלח, הסקוטים חזקים פיזית ומהירים יותר מאיתנו אבל פחות טכניים ויצירתיים.

שלח צדק. במשך 94 דקות לא זכור לי שחקן סקוטי שעבר בכדרור בלם או מגן שלנו, וקשה לטעון ששחקני ההגנה של ישראל הם פאר היצירה. הסקוטים חושבים מהר, מתבססים על מסירות לשטחים מתים, מהירים ומנצלים את הגובה שלהם מצבים נייחים. בכל הכנסת אאוט כשסקוטי עומד ומנגב את כדור במגבת, לחץ הדם שלי היה קופץ ל-200 על 140. כשמעיפים עשרה טילים תלולי מסלול לרחבה, אחד או שניים נכנסים. כשאחד נכנס זה תיקו, כששניים נכנסים הם מנצחים. נגד איי פארו שער אחד בדקה ה-86 הספיק לניצחון.

ניר ביטון משחק בסלטיק גלזגו, ערן זהבי בפ.ס.וו. איינדהובן, ביברס נתכו בפרטיזן בלגרד, מנור סולומון בשחטאר דונייצק  ודור פרץ בפיזה. דור שחקנים לא רע, אבל למה זה לא מספיק בשביל לנצח בסקוטלנד? כי בשחטאר ואיינדהובן משחקים ליד זהבי וסולומון ברזילאים, גרמני והולנדים, ובנבחרת ישראל משחקים לידם ישראלים מהפועל באר שבע ומכבי חיפה שחטפה 3:0 מקבוצה קטנה בברלין.

תגיד מי החברים שלך, ואומר לך מי אתה.

אפי מציע, כדאי שתקשיבו!

אפי רוזנהאוז למד איתי ב"תיכון חדש". לא בדיוק למדנו, נפגשנו בעיקר בהפסקות במגרש. אני בכדורסל, הוא בכדורגל. אפי הפך ברבות הימים למנכ"ל של חברות גדולות, אבל בנשמה היה ונשאר כדורגל. אחד המוכשרים ששיחקו בנוער של מכבי ת"א עם "פרופסור" שני והלהקה. רוזנהאוז לא שכח מאיפה בא, והקים את "שער שוויון" – מסגרת חינוכית-ספורטיביות לילדים יהודים וערביים, שממומנת בידי תורמים שקונים ומחזיקים קבוצות. אגב, מודי בראון הוא "בעל קבוצה". מהיום אימרו: יענקלה שחר, מיץ' גולדהר, אלונה ברקת ומודי בראון. נחמד.

למי שנמאס הויכוח על שניים או שלושה בלמים, אני מציע שיקרא ניתוח מעניין שאפי רוזנהאוז שלח לי: כל עוד לא יהיו בלמים ושחקני קו אחורי בגובה 1.90 מ', לא נעלה לשום טורניר. הבלמים הטובים בעולם והבלמים הזרים שהטביעו את חותמם בארץ, כולם גבוהים ואתלטים.

במצבים נייחים כמו קרנות ובכלל, הנוגח הראשון הוא תמיד שחקן הקבוצה היריבה. מה לעשות? הראש הוא המקום הגבוה ביותר בגוף ואנחנו נמוכים. בדקו את הליגיונרים שיצאו מישראל לחו"ל, כמה מהם בלמים? טל בן חיים, ששיחק ליד בלמים ענקיים, ואבי כהן ה"ליברו". את הברקוביצ'ים, הזהבים, הרביבויים והסולומונים אנחנו יודעים לייצר.

צריך לזהות בגיל צעיר ילדים גבוהים עם פוטנציאל, ולטפח אותם. בינתיים צריך לייבא מה שחסר, כי אם בכדורסל הביאו מתאזרחים, למה לא בכדורגל?

ישראל תגיע למונדיאל רק כאשר פיפ"א תארגן מונדיאל ויורו לשחקנים עד גובה 1.80 מ'.

סופשבוע שקט, אריה מליניאק

4 תגובות
  1. Aci (Alex) Brill

    ניתוחים מעולים!!! נהניתי לקרוא.

  2. ערן

    אוהב מאד את הכתיבה שלך אריה!

השארת תגובה