פרס ישראל
פעם בכמה שנים מוענק פרס ישראל לספורט וזו הזדמנות לריב על משהו. למה פרס ישראל לספורט מוענק רק פעם בכמה שנים? כי הספורט, די בצדק, נחשב לתחום נחות מארכיאולוגיה, מחשבת ישראל, פילוסופיה או חקר תולדות האמנות. ניראה לכם שפרופסור לגיאוגרפיה של ארץ ישראל לא יקבל פרס ישראל, ותומר חמד, יקבל בזכות שער בלתי נשכח מ-30 מטר לחיבורים?
הספורט נחשב לנחות עד שספורטאי או קבוצה זוכים במדליה אולימפית או בגביע אירופה, וראש הממשלה והנשיא מחכים בממתינה עד שהטלנט יואיל לסיים את שיחתו עם החבר'ה.
פרס ישראל לספורט לא יחולק השנה ולא בגלל שלא היו מועמדים ומועמדות ראויים. להיפך, היו יותר מדי מועמדים, אבל הועדה שכללה את קרן ליבוביץ', רותם ישראל, אבי נמני ופרופ' אבי מויאל, לא הצליחה להגיע להסכמה פה אחד.
משרד החינוך ביקש שתיבחר אישה מבין ענת דרייגור ולי קורזיץ, אבי נמני התעקש לבחור באריק זאבי, וללא הסכמה פה אחד לא יוענק השנה פרס ישראל לספורט.
נכון לבחור את חתן פרס ישראל פה אחד. פרנק ליידן, מאמן יוטה ג'אז ואיש מצחיק, סיפר שכשהיה חולה קיבל מברק מהנהלת המועדון: אנחנו מאחלים לך החלמה מהירה ברוב של 4 נגד 2.
הועדה לבחירת חתן או כלת פרס ישראל לספורט היא בסך הכל בבואה של המציאות, כי השילוב בין עקשנות לטמטום הוא כנראה בגנים שלנו.
בשיעור היחיד בתושבע"פ בו נכחתי (באותו יום ירד גשם ומגרש הכדורסל היה רטוב) למדנו את בבא מציעא: שניים אוחזין בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, ויחלוקו. יחלוקו? פחחח.
עשרה קבין טמטום ירדו לעולם, תשעה מהם לקחו היהודים.
לא עוצרים באדום
ניצחון 12 ברציפות בכל המסגרות, הבטיח להפועל ירושלים את ראשות הבית המוקדם בליגת האלופות ואת יתרון הביתיות בשלב הבא.
מאמן
כמו שוער כדורגל, נזכרים בקיומו בדרך כלל אחרי כישלונות. מה שמייחד את ההצלחה של הפועל ירושלים זה הקרדיט שהמאמן אלכסנדר דז'יקיץ' קיבל מההנהלה עוד ממסיבת העיתונאים הראשונה לקראת פתיחת העונה.
הצלחה של מאמן נמדדת ביכולת שלו לבנות קבוצה שגדולה מסך חלקיה, ודז'יקיץ' עושה את זה בגדול. בהפועל ירושלים לא משחקים שחקנים ברמה של ווייד בולדווין או לורנזו בראון. אם קרינגטון וספידי סמית הספיקו בשביל לנצח את מכבי ת"א בגמר הגביע, המאמן עשה את ההבדל.
הגנה
ליאור אליהו אמר פעם שהגנה מנצחת משחקים והתקפה מסדרת בחורות יפות. שני המדדים שמשקפים הגנה טובה הם מספר הנקודות ואחוזי הקליעה של היריבות. אם קבוצות שקולעות בממוצע 80-85 נקודות למשחק, מקיאות דם מול ירושלים בשביל לקלוע 15 נקודות ברבע, זה נתון שלא דורש הסברים.
אותי מעניינים הישראלים, ובקבוצה שמבוססת על הגנה שחקנים כמו איתי שגב, אור קורנליוס ועוז בלייזר הופכים למשמעותיים. כמה קבוצות חיזרו בקיץ אחרי קורנליוס? בירושלים הוא עלה עד עכשיו בחמישייה ב-19 מתוך 19 משחקי הליגה.
הכדורסל הפך למטווח שלשות, אבל ירושלים נותנת פה ושם ליריבות שלשה פנויה אבל הרחבה סגורה הרמטית. יש לחץ על הכדור, יציאה תוקפנית למכדרר בפיק-אנד-רול, חמישה שחקנים ברוטציה אחרי חילוף, וכולם לריבאונד.
כמה משחקים תפסיד כשאתה סופג 65 נקודות?
הגביר
אחרי העזיבה של אורי אלון, הפועל ירושלים הייתה בבעיה רצינית. מצד אחד, אלון התערב בעניינים מקצועיים וטוב שנטש. מצד שני, התקציב התכווץ משמעותית והשד יודע מאיפה איל חומסקי גייס כסף לסגירת הבור.
הרכישה של הפועל ירושלים בידי יורש אימפריית ההימורים מתן אדלסון, מעלה לא מעט סימני שאלה. האם בעל המאה באמת ישקיע את המאה? האם הוא ידרוש להיות גם בעל הדעה?
כסף לא מבטיח ניצחונות, ניהול טוב כן. זו תהיה טעות מצד אדלסון לקלקל את הכימיה שנוצרה בין איל חומסקי לבין השחקנים והאוהדים. לא כל יזם יודע גם לנהל, ולא מעט רעיונות מבריקים נקברים כאשר בעלי הרעיון מתעקשים גם לנהל את הסטרט-אפ.
חיבור בין כסף גדול לניהול כושל עלול להיות כמו בנזין על מדורה. זו תהיה טעות להזיז את איל חומסקי מניהול הקבוצה.
הפועל ירושלים תהפוך אולי לגוף גדול, אבל חסר נשמה.
מקבץ טמטום שבועי:
על שלושה דברים הספורט עומד: על טמטום של שחקנים, טמטום של שחקנים וטמטום של שחקנים. זה לא קשור לאינטליגנציה ולא להשכלה. אפשר לפספס דאנק, זה טעות אבל לא טמטום. טמטום זה לקלוע סל לסל שלך, כמו וינפרד קינג ממכבי ת"א נגד גליל עליון.
ביום ראשון אירחה מכבי ת"א את גלבוע/גליל ביד אליהו. 2.6 שניות לסוף הרבע השלישי (51:56 למכבי), הכדור הלך לבולדווין במרחק 24 מטר מהסל! הסיכוי שיקלע סל משלושת רבעי מגרש נע בין 0.07 ל-0,007 אחוז, אבל הישועה באה מעמית זיס, שעשה עליו פאול ונתן לו במתנה שלוש נקודות על הבאזר.
במגזין קודם הסברתי שניסיון חסימה על זריקה מחוץ לקשת זה 90 אחוז פאול, כי החוסם קופץ קדימה ונופל על הזורק כשהכדור עדיין באוויר.
כנראה שספידי סמית לא קרא את המגזין, כי תוך דקה אחת ביצע שתי עבירות על זריקות לשלוש נקודות, והחזיר את שטרסבורג למשחק.
זאק הנקינס (2.10 מ') החטיא מתחת לסל (קורה), ביצע פאול מיותר במלחמה על הריבאונד (מילא) אבל הוסיף גם מחאה על השריקה (המוצדקת) וספג עבירה טכנית, רביעית שלו! והשאיר את ירושלים מהדקה ה-17 בלי סנטר.
את מצעד הטמטום השבועי חותם היידן דלטון מהפועל חולון, שסידר לדיז'ון הארכה כשניסה לחסום זריקת התאבדות של שחקן צרפתי מחוץ לקשת. מה עובר בראש של שחקן שמוביל בשלוש הפרש ונותן שלוש נקודות במתנה ליריב שנייה אחת לסיום?
מדובר בתופעה פיזיולוגית מוכרת: בדופק גבוה חמצן לא מגיע למוח.
העיר שחוברה לה יחדיו
באולם בו זכתה מכבי ת"א ב-1981 בגביע אירופה אחרי ניצחון על סינודינה בולוניה, ניצחה שלשום הפועל ירושלים את שטרסבורג ועלתה לרבע גמר ליגת האלופות.
זוטות לא צריכות לקלקל סיפור טוב, כי ירושלים שיחקה באמת בשטרסבורג אבל לא באותו אולם בדיוק בו נערך גמר 1981. מכבי שיחקה באוהל ענק מאולתר שהוקם במיוחד לארח את גמר גביע אירופה במתחם יריד תערוכות.
רודי דאמיקו היה המאמן, צביקה שרף עוזרו, ארל ויליאמס, אולסי פרי, מיקי-מוטי-שוקי, לו סילבר, ג'ים בוטרייט. ומי הניף את הגביע? שמוליק זיסמן שבכלל לא שותף במשחק.
אוהדי מכבי ת"א פרצו בסיום לפרקט לחגוג את הניצחון עם השחקנים, וסגן מזכ"ל פיב"א רובר ביסנל נבהל ומסר את גביע אירופה לשחקן היחיד שהצליח להתקרב לפודיום, ונמלט.
ישראלסקי פרימיטיבסקי
ברכות למאמן הלאומי
אריאל בית הלחמי ושרון דרוקר התמנו למאמני נבחרת ישראל בכדורסל לאחר תקופת המתנה ארוכה. מדי. הבחירה טובה, הדרך עקומה היא ורבה.
מאמן לאומי מתמנה כמעט תמיד לאחר כישלון, כי אם הנבחרת לא מקולקלת למה לתקן? גיא גודס התפטר עוד לפני סוף הקמפיין כי נותרו שני משחקים חסרי חשיבות, כי אם היה ברור שהוא לא ימשיך עדיף שישים את האנרגיה והזמן בהפועל חולון.
לא הייתה דחיפות למנות את המאמן הבא, למרות שגם לא הייתה סיבה לעכב את המינוי של אריאל בית הלחמי בשלושה חודשים. כנראה שהיה חשוב לראשי איגוד הכדורסל לעשות קולות של מיצינו-כל-אפשרות-לפני-שמינינו-אותו.
כסת"ח ליום סגריר
מאמן ישראלי או זר
מה שעיכב את מינוי מאמן לנבחרת היו החיפושים אחרי מאמן זר, אבל סיפור פבלו לאסו היה לא יותר מאוויר חם. עם כל הכבוד ל"מאמנים הזרים" כמה מהם הצליחו עד היום בישראל? בגצקיס, ז'אן טבק, פיאניג'אני, אדומייטיס או דדאס יותר טובים מאריאל בית הלחמי, שרון דרוקר, דני פרנקו ונדב זילברשטיין?
כשמאמן זר נכשל מסבירים שהוא לא הצליח להבין את "המנטאליות הישראלית". למה לחפש מאמן שיבין את המנטאליות הישראלית, אם יש מאמנים ישראלים? למה להמציא בעיות שלא קיימות, בשביל לפתור אותן?
יש באירופה נבחרות שמאמנים אותן זרים. סרג'יו סקריולו האיטלקי מאמן את נבחרת ספרד וננו גינזבורג הישראלי מאמן את צ'כיה, אבל הם לא ממש זרים. ננו אימן שמונה שנים את אלופת צ'כיה נימברוק, וסקריולו אימן עשר שנים במלאגה, בסקוניה וריאל מדריד.
לפחות בנבחרת ישראל ידברו עברית בפסקי הזמן!
קצת פרופורציות
באליפות אירופה בפראג היו לנבחרת ישראל שני ניצחונות במשחקים הראשונים על הולנד ופינלנד, וזה נתן תחושה שאפשר לגרד עוד ניצחון באחד משלושת המשחקים הבאים , אבל אנחנו לא ברמה של צ'כיה, סרביה ופולין.
הצ'כים והפולנים הגיעו לשלב שמינית ורבע הגמר באליפות העולם, ולסרביה יש את השחקן הטוב בעולם ניקולה יוקיץ', ותותחי יורוליג כמו וסילי מיצ'יץ', קליניץ', גודוריץ', נדוביץ', לוצ'יץ', ולנו יש את מושקוביץ'.
אנחנו כבר מזמן לא בצמרת האירופית. כשאימנתי את נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי ב-1984 המקום השביעי נחשב לכישלון, כי ב-79' סיימנו במקום השני וב-81' ו-83' במקום השישי.
הצלחות או כישלונות אפשר לבחון בפרספקטיבה של זמן. מ-1985 ועד היום התקיימו 18 אליפויות אירופה, רק פעם אחת סיימנו במקום השביעי (מולי קצורין ב-2003). צביקה שרף סיים שישי באליפות העולם 1986.
בעשר השנים האחרונות סיימנו במקומות 22, 10, 21, 17!
אשמח שתשתפו ותצרפו חברים
שבת שלום
אריה מליניאק